מקור תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:א׳
6 משנה: מִצְוַת חֲלִיצָה בָּא הוּא וִיבִמְתּוֹ לְבֵית דִּין וְהֵן נוֹתְנִין לוֹ אֶת עֵצָה הֶהָגוּן לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְקָרְאוּ לוֹ זִקְנֵי עִירוֹ וְדִבְּרוּ אֵלָיו וְהִיא אוֹמֶרֶת מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי. וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ. בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשּׁ הָיוּ אוֹמְרִים. וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵינִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה לְפָנָיו רוֹק שֶׁהוּא נִרְאֶה לַדַּיָינִים. וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישּׁ אֲשֶּׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. עַד כָּאן הָיוּ מַקְרִין. וּכְשֶׁהוּקְרָא רִבִּי הוּרקָנוֹס תַּחַת הָאֵלָה בִּכְפַר אָבוּס וְגָמַר אֶת כָּל הַפָּרָשָׁה הוּחְזְקוּ לִהְיוֹת גּוֹמְרִין כָּל הַפָּרָשָּׁה וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל. מִצְוָה בַדַּיָינִים וְלֹא מִצְוָה בַתַּלְמִידִים. רַּבִּי יוּדָה אוֹמֵר מִצְוָה עַל כָּל הָעוֹמְדִין שָׁם לוֹמַר חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי יבמות י״ב:ו׳:א׳
6 מתני' מצות חליצה כו' עצה ההגון לו. כדמפרש בגמרא:
7 בלשון הקודש היו אומרים. כדיליף לה מקראי במס' סוטה פרק ואלו נאמרין:
8 בתלמידים. היושבי' שם לפני רבן בשעת חליצה:
9 מצוה על כל העומדין שם. והלכה כרבי יודה: